שלום ולכולם ושוב חג שמח!
חחחחח זו כבר הפעם המאה שאני אומר חג שמח החודש, אבל היי, חגים זה חופש DD:
בכל מקרה, היום אני כאן עם פרק 22. הפרק של היום הוא פרק מיוחד, כי לדעתי הוא הפרק הטוב ביותר של אדנס זירו שיצא עד כה. זה הפרק שהכי ריגש אותי, הכי סחף אותי והכי הלהיב אותי. לא אספיילר ואגיד למה, בשביל זה תצטרכו לצפות. מה שכן אוכל להגיד הוא שהפרק מראה לנו את העבר של הומורה ושל ואלקירי, ולאן ואלקירי נעלמה, כפי שהיה ניתן להסיק מסוף הפרק הקודם.
הפרק פשוט מעולה, עשוי נהדר וגם סוף סוף לא ממהר! וכמובן, רגע השיא שלו. פשוט יצירת מופת. אולי יש כאלה שיגידו שאני מגזים, אבל זו דעתי ^^
אז לפני שתצפו בפרק, אזרוק לכם עובדה מעניינת.
בשמה של גברת הארגמן, או ברומאג’י ‘קורנאי הוג’ין’, יש מעין משחק מילים. משמעות המילה ‘קורנאי’ היא ארגמן, וקורנאי (שזה שמה הפרטי) משתמש בו בדו משמעות בהמון מהדברים שקשורים אליה. היא קוראת לעצמה גברת הארגמן, או גברת קורנאי, לנשק שהיא משתמשת בו היא קוראת עין הארגמן או עין קורנאי, היא לובשת שמלה בצבע הארגמן וגם כשהיא רוצה לחסל מישהו הוא אומרת ‘צבעו אותו בארגמן’, כלומר כוונו עליו את עין הארגמן. בקיצור, יש פה משחק מילים מאוד מעניין D;
אז זהו לחפירה של היום, מקווה שתהנו מהפרק לא פחות מכמה שאני נהניתי בו ושאתם מוכנים לחזור ללימודים על אמת בקרוב!
פרק 22
הומורה כזאת מתוקהה 😍
עד לפעם הבאה,
צוות קריספי סאב!
^_^
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
0
0