אהלןן כולםםם שבת שלוםםם

מה שלומכםם???

אני אספר לכם מה שלומי, אני קצת נרגשת וגם לחוצה. בעוד יומיים, ביום ראשון… אני מתחילה תואר ביחסים בין לאומיים ולימודי אסיה מדור יפן באוניברסיטה העברית! (בגלל זה גם אני לוקחת הפוגה מהפאנסאב, אולי אוציא פה ושם צ’אפטר אבל ממש לעתים רחוקות… אז לא לבנות על זה.)

אני נרגשת ממש כי מדובר בהתחלה חדשה, ובשלוש שנים שבהן ארכוש כלים רבים לפיתוח הקריירה שאני שואפת אליה (לשגרר את מדינת ישראל, להיות אולי נספחת תרבות או משהו שזה בעצם לשגרר את התרבות של ישראל החוצה לחו”ל וגם איכשהו לשלב גם קריירת תרגום של אנימה ומנגה לעברית באופן מסחרי). הנה, אמרתי באופן ציבורי את החלום שלי. אמאלהה. לא מאמינה שאתם יודעים את זה עכשיוווו…

וגם זה להכיר אנשים וחברים חדשים, כשבמדור יפן בטח הרוב אם לא כולם עם תחומי עניין זהים לשלי, אז זה ממש מרגש.

האמנם אני כבר קצת רגילה לחיים אקדמיים, כי לפני איזה שלושה חודשים סיימתי שנה של מכינה אקדמאית כדי להתקבל לתואר הזה…. שהיא נתנה לנו לחוות איך החיים האקדמאיים נראים לפני שאנחנו מתחילים את התואר, אבל גם במכינה… הכיתה הכי גדולה שהייתי בה זה 50 סטודנטים ועדיין היה יחס אישי מהמרצה. עכשיו בתואר… בחוג של יחסים בין לאומיים נהיה בערך 160 סטודנטים בכיתה, וזה ממש מלחיץ אותייייי, כי אני חוששת מזה שלא יהיה מספיק יחס אישי מהמרצה ואצטרך להסתפק רק במתרגל שיהיה לי. וגם… איך אצליח לייצר חברויות בכיתה כזאת גדולה? כאילו, אני אפנה למי שיושבים בסביבה שלי, אבל עדיין אף פעם לא הייתה לי סיטואציה כזאת, אז קצת מלחיץ.

וגם… אני מתחילה לחסוך ליפן, כי אני הצבתי לעצמי עוד מטרה בתואר הזה: להצליח לצאת לחילוף סטודנטים ביפן בשנה ג’! (כן אני רק מתחילה שנה א’ אבל היי מותר כבר לכוון לשם, זה גם נותן יותר מוטיבציה ללמוד ולהוציא ציונים גבוהים). אף פעם לא הייתי ביפן, ולהיות פעם ראשונה ביפן במסגרת הלימודים לכמה חודשים טובים… זה נשמע לי מושלם.

טוב, אפסיק לחפור על החיים האישיים שלי חחח

הנה, הנהה אני עכשיו עוברת לעניין שלשמו התכנסנווו, סבלנותתת~

אז, אחרי שסייבר, ג’לאל וצוות נאטסו הגיעו לעיר פילאן… ארזה וג’לאל נתקלו באיזה צלם מוזר – שצילם אותם ואז הם נכלאו בתוך איזה חלל מוזר וצר (שזה בא בדיוק אחרי רגע שבו ארזה רומזת לג’לאל משהו מאוד מעניין~), וסאי שהבחין בגריי ובוונדי ובשארל משוטטים להם בעיר… הגיע למסקנה שגריי כבר התגבר על ג’וויה ועבר ממנה הלאה (מאיפה הוא הגיע למסקנה ההזויה הזאת???) ושהוא לוליקון שנמשך לוונדי, בגלל הפרצוף שגריי עושה תמיד כשפרוש בסביבה שלו והוא הסתכל על וונדי עם הפרצוף הזה. מי הצלם הזה שלכד את ארזה וג’לאל? איך גילדת הכורים הרנדומלית הזאת, גאגארוק, מכירה את פיירי טייל? למה יש כל כך הרבה דברים שמשמשים לאלכימיה בפילאן? כל זאת ועוד… בצ’אפטרים הקרובים!!! (למרות שאתם רק תגלו חלק קטן מזה, כי אחרי הצ’אפטר הזה אני יוצאת להפוגה בגלל הלימודים כמו שאמרתי).

*שימו לב – אחרי העמוד המשך יבוא, הכנתי לכם הצצה קטנה למה יקרה בהמשך כדי להגביר את המתח שלכם… זה כולל קטע מסוף הארק של גולד אוול וכמה קטעים מהארק הנוכחי במנגה – מארק פסטיבל מלך הדרקונים האמיתי, מי שלא רוצה שום ספוילר: שיעצור בעמוד המשך יבוא.

הווו~ מה עשית, ארזה~? זה מה שאני חושבת שזה?

לקריאת הצ’אפטר, לחצו עליי!

עד הפעם הבאה, ובהצלחה לכל הסטודנטים שמתחילים כמוני את שנת הלימודים שלהם!
צוות קריספי סאב~